המקום האהוב עלי בחיפה:
כולל אברכים נוה שאנן, משם באתי ולשם אלך בעז”ה. אני רואה במקום הזה אי של שפיות בתוך כל הרעש והטרדות. כשאתה מביט מבחוץ אתה רואה אברכים שוקדים על תלמודם יום אחרי יום עם אמונה יוקדת ,זה פשוט נותן אוויר וחמצן.
אם לא חיפה, איפה הייתי גר
חד משמעית ברחובות עיר הולדתי. שם גרים הורי, סבתי, אחותי, משפחה ענפה שלי. אוהב את העיר רחובות שזכיתי לחוות שם ילדות בריאה ומעצבת. ישנה שם קהילה וותיקה ואיכותית דומה לזו שבחיפה, זה מזכיר באופן מרקם החיים בה חיות קהילות ומגזרים מגוונות זו לצד זו בשלום ובשלווה יחד.
דמות חיפאית שאני מעריך
המשגיח הגה”צ הרב אורי ויסבלום שליט”א. הסתופפתי בצילו, ראיתי שלום בית וכבוד בין איש לאשתו מהו. מידותיו הטובות ועדינות הנפש שלו הם משהו שבולט לכל מי שמכירו. אני זוכר ששבת אחת בהיותנו זוג צעיר וטרי, התארחנו לסעודת ליל שבת, בסוף הסעודה חשתי לא בטוב והלכנו לביתנו. חלפה חצי שעה והגה”צ הרב אורי בדלת ביתי לשאול לשלומי ובידו כדור אקמול שהטמין בסרט של הכובע כדי שיוכל לטלטל “בשינוי”. שאלתי אותו למה הרב הטריח עצמו, והוא ענה: “דאגתי אז יצאתי עם הרבנית לטיול לעבור דרכך”. הסיפור הזה המחיש לי שוב כמה מידות טובות ואכפתיות יש לרב ויסבלום שליט”א ועד היכן מגיעה.
אני גר בחיפה
16 שנים, מאז יום חתונתי. אמנם נכון שהייתי קודם לכן 3 שנים ב’נחלת הלווים’, ולמרות שחשבתי שסיימתי את הפרק הזה בעיר כשרציתי להתפתח לכיוון נוסף ועברתי ל’מיר ברכפלד’ אבל הקב”ה חשב אחרת, והחזיר אותי לחיפה כאן התגוררה רעייתי. אגב, השדכן שלנו – בן הדודה של אשתי, הכיר אותי מזמן הלימוד בנחלס’, ושוב למדתי שיעור בהשגחה פרטית.
חסר לי בעיר
יש לי חלום מזה שנים לייצר מקומות תעסוקה הולמים לנשים בחיפה. עם מי לא דברתי, עם מי לא נפגשתי לקדם מיזם כזה או אחר. עד אז, אני בעשר אצבעות מנסה לתווך תעסוקה גם לגברים וגם לנשים מתוך הרגשת שליחות אמיתית שבזכות הקמח תתקיים התורה.
לעולם לא הייתי משנה בעיר
את ביהמ”ד ובית הכנסת נדבורנה. זהו מבצר של דו קיום נשמת אפה של הדר. ברבע שעה אתה יכול לסגור את כל הפינות של שבוע שלם.
ילדי לומדים ב..
הבן הבכור שעם תסמונת דאון נוסע בכל בוקר לרכסים לבית הספר חינוך מיוחד ‘צוהר לטוהר’. שאר הבנים מתחנכים בחיידר ‘תהילת שלמה’, שזהו חיידר איכותי ומוקפד עם חינוך אמיתי ואהבה אמיתית לתלמידים, ולא חוסכים בכלום בשביל התלמידים.
בשבת אני מתפלל
בנוה שאנן זו שאלה מאתגרת, כי אין עדיין בית כנסת גדול אלא כמה בתי כנסת קטנים. בימים אלו נבנה בית הכנסת הגדול שיכיל מס גדול של מתפללים בבניין ישיבת נחלת הלויים (וזאת בהשתדלותו הנמרצת של הרב מיכאל אלפר).
השאלה שכל הזמן שואלים אותי
איך אתה מספיק הכול? התשובה אגב שאני עונה היא שכשאוהבים את מה שעושים אז יש זמן למה שצריך. כשיש לצידי אישה שותפה אמיתית שרואה את העשייה עין בעין ומסייעת בכל, אז מצליחים מה גם שהיא בעצמה אשה של עשייה בשקט ובתבונה רבה. אפילו הילדים שבבית מכירים מקרוב ויודעים בדיוק במה אביהם עוסק. אני דואג לשתף אותם לפי רמתם והישגם ואפילו מתייעץ איתם בלבטים ציבוריים ומקבל מהם משוב. זה נותן לא מעט כוח.
אם אשב לשיחה עם ראש העיר
להיות קשובה יותר ולהיות עם סבלנות לשמוע את הקולות. יש בחיפה הרבה משפחות שמתמודדות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים שקולן פשוט לא נשמע.
לוקח את העבודה לבית?
בוודאי. כל מי שעסקו עם הציבור לא אפשרי בכלל לתחום את העבודה לשעות ולזמנים. העבודה העמוסה ביותר ב’קופת הקהל’ מתמצית בעיקר בחגים: פסח, ראש השנה, סוכות, שבועות ופורים. כך קורה שעד שעה לפני כניסת החג אנשים דופקים אצלי בדלת, תורמים כספים ומבקשים קבלות. מהצד השני באים לקבל מעטפות וכרטיסי תמיכות. אגב, אפרופו פורים, זהו יום שמתחילתו ועד סופו הוא כולו עשייה וריצה אחת גדולה של מגבית מצד אחד וחלוקה מסיבית מהצד השני. אין מנוחה לרגע אחד. קורה שלפעמים צריך לסגור בכוח את הטלפון ולהתנתק למספר שעות על מנת לטעון מצברים ובשביל לשמור על הבית.
אירוע משמעותי שהשפיע עליך?
לפני 9 שנים אלחנן בננו חלה בלוקמיה. הבית הטלטל ושום דבר לא היה יציב. נכנסנו ויצאנו לאשפוזים ממושכים, המצב הלך והסתבך ולא ראינו אופק מתי והאם נצא מזה. אלחנן סבל, אנחנו סבלנו, והיינו חרדים מאוד לגורלם של יתר ילדנו שלא יינזקו מאי השגרה. נלחמנו על הבית כאריות. דאגנו שכל צהרים אחד מאתנו יקבל את הילדים שחוזרים מהחיידר, שתיהיה להם ארוחה חמה ושיקבלו את תשומת הלב הראויה. הקרבנו המון בשביל זה, אבל זה היה שווה.
מה מצבו של אלחנן היום.
ברוך ה’ לאחר 5 שנות מחלה, ו-2 השתלות מח עצם שאלחנן עבר, לצד ניתוחים, כימותרפיה, הקרנות וטיפולים ביולוגיים חדשניים, היום הוא בריא ועזה נגד כל הסיכויים, ולא בכדי הוא מוגדר באופן רשמי כנס רפואי.
מניין הכוח לספר על זה?
חשוב לי לספר את הנס ואת דרך החתכתים שעברנו. אנחנו חולקים זאת גם בהרצאות שאנחנו מוסרים יחד ברחבי הארץ. למשפחות בעלות האתגרים שעימם אני נפגש במסגרת עבודתי בקופת הקהל, אני מספר את הסיפור האישי שלי ואומר שגם אנחנו חשבנו שהעולם סגר עלינו והנה יצאנו בשלום. למרות הכול תאמינו גם אתם שהגלים יעברו ותגיעו לחוף מבטחים. כשהם שומעים זאת ממני זה חודר ופשוט מרגיע.
נשמע חצי פסיכולוג…
ככה אני מרגיש, וזה נכון גם לעבודתי בעירייה. משרדי נמצא במחלקת הרווחה, משם אני מוצא לסייע לכל חיפאי באשר הוא ולתווך לו שירותי רווחה. חשוב לי מאוד התיווך הזה שבין עובדת סוציאלית למשפחה חרדית, כדי שיבינו את השפה של המשפחות החרדיות – ברוכות הילדים, שיבינו שכאשר מגיע קושי נוסף וכורעות תחת הנטל, אז יידעו איך לדבר איתן ולהגיע לליבם. אני מרגיש זכות להיות בגשר הזה ולהיות פה לציבור החרדי. יכול לומר על העובדות במחלקת הרווחה שהן מעריכות וקשובות מאוד, ומתייעצות איתי בכל צומת שנוגעת למשפחות שאני מביא.
העזרה נשארת רק במחלקת הרווחה או שאתה מסייע במחלקות נוספות?
יכול לומר שהיכן שאני יכול אני עוזר ומנסה להיות פה לציבור שלנו. חשוב לי לציין שכל זה קורה בזכות המענה והעזרה של מנהלות האגפים בעירייה ,העובדים והפקידים שמבינים גם הם את החשיבות. בפועל אפשר לראות את העשייה ושיתוף הפעולה הפורה כשמבחינתם הם עושים הכל כדי לבצע התאמות נדרשות מתוך כבוד אמיתי למגזרים השונים ובכלל זה למגזר החרדי. זה מתבטא במאמצים להבאת תקציבים שונים כדי לשפר ולייעל את המענים והפרויקטים החברתיים, ובכללם לנערים חרדים שצריכים עזרה כמו גם משפחותיהם.
אסוציאציות
דגל לתושב
בבחירות האחרונות נקראתי לדגל תרתי משמע. היה צורך להפיל את השלטון הקודם. הצטרפתי ופתחתי את מטה הבחירות בנוה שאנן, שכרתי מבנה, איישתי צוות, הבאתי אנשי מחשוב, וגולת הכותרת הייתה הקמת צוות מטה נשים. לא וותרנו על אף קול וההצלחה הייתה חסרת תקדים והביאה להחלפת השלטון ויבול של שני נציגים חזקים דומיננטיים
מיכי אלפר
עשוי מפלדה, מאמין בדרכו, בעל ערכים. איש שהולך עד הסוף ומדלג על כל המהמורות והקשיים שבדרך. בתבונתו הרבה הוא בנה צוות חרדי אותו מיקם בעירייה, והצוות עובד בשיתוף פעולה ובשילוב ידיים לטובת כלל המגזרים מתוך תחושת שליחות אמיתית וכנה.
כולל ערב
אחרי שנה ראשונה, חיפשתי כולל ערב בשכונת נווה שאנן, לצערי לא היה בנמצא. יחד עם חבר טוב ( בנימין רובינשטיין) פתחנו יחד את הכולל ערב הראשון בנו”ש, למדנו שם בעצמנו ועשינו שטייעגן גדול, בהמשך פתחנו בנוסף כולל שישי – שבת, דאגנו למימון וקבלנו אברכים מצויינים. לשמחתי בהמשך השנים נפתחו עוד ועוד כוללי ערב, ומשם הכול היסטוריה. עד עכשיו השותפות שהתחילה בקדושה נושאת פירות טובים בה.
קופת הקהל
מפעל אדיר מימדים שמחלק מעל 9 מיליון שח לכלל הקהילות והמגזרים בחיפה. מנוהל ע”י מנכ”ל וצוות מסור שאין כמותו, וקשוב לכלל הרבנים ומתכתב עם צרכי הקהילות.
נוה שאנן
קהילה הומוגנית ושקטה, ללא רעש ודרמות. כשצריך משהו, כולם נרתמים בשקט ובצנעה.
