השבוע בBקצרה עם יענקל’ כהן

יעקב (יענקל') כהן בן 39, נולד בקריית ויז'ניץ ברחובות אב לשישה ילדים, למד בת"ת ויז'ניץ בבני ברק, המשיך בישיבת ויז'ניץ לצעירים באשדוד, בהמשך למד בישיבה גדולה ויז'ניץ בבני ברק, ולאחר נישואיו הגיע להתגורר בחיפה.

המקום האהוב עליי בחיפה?

בית המדרש ‘ישועות משה’ ויז’ניץ ברחוב הרצוג

אם לא הייתי גר בחיפה הייתי גר ב…?

בית שמש. זה קרוב לירושלים, יש שם מגוון קהילות של ויז’ניץ, ויש שם פרויקטים חדשים ומגוון תעסוקה.

בן אדם שאני מעריך

אשתי. לא שאני חושב את עצמי לאדם גדול, ההיפך, ידעתי מך ערכי, אך לאלו שאומרים שאני גדול אז אני אומר שמאחוריי עומדת אישה גדולה וענקית.

משהו שלא יודעים עליי

ידיי רב לי בהקמת מבצר התורה והתפילה ‘נדבורנה’, בימים ההם עמדתי לצידו של ידיד ורעי הרב ישראל אברהם שיינק, ליוויתי את ההקמה משלבי הרעיון ורכישת המבנה, ממשיך בבירוקרטיה עובר דרך חיבור לאנשי ממון ונדיבי לב וקיומו של הדינר הגדול בימים ההם.

דמות חיפאית שאני מעריך

איש האשכולות עו”ד יחיאל מונשיין. הציבור לא מודע כמה חסד ותיקים לוקח על עצמו לטיפול באופן מסור במה שמוגדר ‘פרו בונו’  – שזה התנדבות מלאה, כשמדובר באנשים שאין ידם משגת, ושרק בשל היותי מי שעומד בראש ארגון חסד, התוודעתי לחלקם, כשהכל מאחורי הקלעים, בצורה שקטה וממש מתן בסתר. אתן לך דוגמא: אליי הגיעו מספר לא מבוטל של אברכי כולל שאין ידם משגת עם דו”חות קורונה, כדי לקבל סיוע בהוצאות משפטיות, הפניתי את הדו”חות ליחיאל, והוא זה שפתר לכולם בכשרון משפטי רב, ובכך נחסך לעשרות משפחות פה בחיפה, עשרות אלפי שקלים, מבלי שהם יודעים שהוא עמד מאחורי המהלך, ועל כך ראוי לכל הערכה.

אני גר בחיפה מזה

19 שנים.

למה דווקא חיפה?

באתי בעקבות אשתי. אבל חייב לומר לך, שכאשר נישאתי ובאתי לגור כאן, אז אבי שליט”א מאוד שמח והתרגש שאני חוזר למקורות, שכן סבי ז”ל התגורר כ-40 שנה בכפר אתא ואבי נולד ברמב”ם. ואגב, סבי עבד כאן בחיפה בתחנת הרכבת כיהן כעוזר מנהל התחנה, ומנהל אגף כוח אדם.

הייתי משנה בחיפה את…

דבר ראשון את התשתיות. דבר נוסף איתור של עוד מקומות חניה. ישנו דבר נוסף שפחות מפריע לי, אבל אני שומע אותו מחבריי שיש להם בתי עסק, וזה נושא המיסוי והארנונה לעסקים. מתברר שזה יקר מאוד ופקידים טוענים שזה סוג של קבעון שלא משנים כאן בעיר.

לעולם לא הייתי משנה בחיפה את..

את ההרמוניה, החיבור, האחווה והאחדות שיש בין הקהילות החרדיות.

חסר לי בעיר

מבנה קבע של מוסדות חינוך למרבית הקהילות החרדיות. אני כבר לא מדבר כל אבזור אותם מוסדות, דבר שקורה בכל עיר אחרת שהעירייה מספקת לקהילות החרדיות. דבר נוסף שחסר כאן בעיר ואני שומע את זה במסגרת הפעילות שלי, זה שאין אוטובוס ישיר מהשכונה החרדית למרכזים הרפואיים בעיר, היה טוב ונכון שיהיה כזה קו שייתן מענה לציבור.

אני מתפלל בשבת בבית כנסת

ישועות משה – ויז’ניץ.

מה השאלה שכל הזמן שואלים אותי

האם יש מישהו אמיד שעומד ומממן את הפעילות מאחורי הארגון ‘מחייה נפשות’ שאני מפעיל. והתשובה שאני עונה שאני מאמין שיבוא יום ונזכה לזה.

אם אשב לשיחה עם ראש העיר אגיד לה ש…

הציפיות שהיו לנו לפני הבחירות התנפצו לנו לצערנו בפנים. לא ראיתי שיפור במוסדות החינוך, לא ראיתי הקצאות לבתי כנסיות. התשתיות לא שופרו, ומשום מה אפילו הופסקו העבודות ברחוב ברכת משה.

מתי הקמת את ארגון ‘מחייה נפשות’

הארגון פעיל מאז היום הראשון שהגעתי לחיפה. הגעתי עם מרץ נעורים מבני ברק מהקלחת של ויז’ניץ, ולא היה פה כלום עבור אחד כמוני. ההתאקלמות הראשונה לא הייתה סוגה בשושנים. אז הבנתי את גודל העניין, והחלטתי אז להקים ארגון שיעזור לכל אברך. אך למעשה יסוד הנחת שם הארגון, זה משנת תש”פ, לרגל שמחת בר המצווה של בן רב הקהילה שליט”א.

מה מהותו של הארגון

להיות לעזר וסיוע בכל המצטרך בכל דבר ועניין בכל עת ובכל שעה בבחינת של ‘כאן ועכשיו’. למשל משפחה שהשתחררה מבית החולים ברגע האחרון לפני שבת, ויש צורך בארגון השבת, או לחלופין מי מילדיי המשפחה שאושפז ממש לפני שבת, אנחנו דואגים להם לכל המצטרך.

אמרת שיסדת את הארגון לפני 20 שנים, זה היה משהו ממוסד כבר אז?

לא. מטבע הדברים שהקהילה הלכה והתפתחה, אז גם הפעילות הלכה והתרחבה, ולכן היה הכי טבעי שהארגון ימוסד. אני ראיתי בכך יתרון נוסף, שכן אברכים לעיתים מתביישים לבוא ולפנות לעזרה, אבל ברגע שזה משהו ממוסד, קל ונוח להם יותר לפנות.

כשהקמת את הארגון החלטת שזה לזכר נשמת הרה”ק רבי ישעיהל’ה מקרעסטיר זי”ע, מה הביא אותך לכך?

מבחינתי זה היה דבר מובן מאליו והכי טבעי שבעולם, כי משפחתי קשורה בקשר הדורות לצדיק זי”ע.

אתה יכול להרחיב בנושא?

כן. מאז ילדותי אני זוכר את השם של הייליגער רבה ר’ ישעיל’ה אצלנו ואצל הסבא שלי. והסיפור הוא שהסבא שלי נולד מברכתו של ר’ ישעיל’ה. הסיפור שעובר במשפחה, הוא שהאלתר זיידע שלי, ר’ יהושע קאהן הי”ד והסבתא מרת חווה, ובאותה תקופה עדיין לא זכו לפרי בטן, והם החליטו לבקר בהיכל קדשו ולקבל ברכה. כשהסבתא ראתה את פני קודשו היא התרגשה מאוד ופרצה בבכי עצום. ר’ שעיילה הרגיע אותה, והאזין למבוקשם והרעיף עליהם ברכות ואמר להם שהם יזכו בקרוב להיפקד בזרע של קיימא. כשהם יצאו ממנו, הוא אמר להם תיסעו הבייתה ואין לכם מה לדאוג. ואכן ברכת הצדיק התקיימה, וכעבור שנה בשנת תרפ”ג הסבא שלי נולד. ולאחר מכן נולדו עוד ילדים.

 

מתי פעם ראשונה שהתוועדת לצדיק?

כמו שאמרתי לך קודם, מאז שחר ילדותי, הכרתי את השם. אני גדלתי וחונכתי על ברכי מו”ר סבי ז”ל על גודל קדושתו וצדקתו של ההיליגער ר’ ישעיל’ה קריסטר זי”ע.

מתי ביקרת פעם ראשונה בציונו שבהונגריה?

לפני שני עשורים. אני זוכר את הפעם ההיא כמו היום. אני זוכר שאחזה בי התרגשות שאין לתאר, וכמובן את חרדת הקודש.  כל הזמן כשעמדתי שם דמיינתי את הסבתא שעומדת אצל הצדיק ומתחננת ובוכה, ולמעשה בזכותו אני כאן בעולם.

אני מניח שאתה זוכר את הציון בצורה אחרת.

בוודאי. אין מה להשוות. אז בימים ההם הציון היה נראה אחרת לגמרי ממה שהיום הוא נראה, אפילו למצוא את המקום היה קשה. היום ב”ה המקום מאור באור יקרות, והכנסת אורחים וכו’ והמונים פוקדים את הציון. זה משהו אחר לגמרי.

היארצייט הוא ביום שני הקרוב, אתה מתכוון לשהות בציון הקדוש?

יש את הווארט של הבעל שם טוב שאיפה שהמחשבות נמצאות אז אתה נמצא. אז אני לא אהיה שם בגשמיות, אבל מחשבותיי וכל כולי שם, זה נכון לכל השנה ובטח ובטח ב-ג’ אייר שזה יום היארצייט.

אני זוכר שהיית מעורב בתאונה שהרכב שלך הוגדר ‘טוטאלוס’ ואתה יצאת בלי פגע ב”ה, והחזקת תמונה של ר’ ישעיהל’ה, ספר על זה?

הרגשתי שבזכות הצדיק יצאתי ממוות לחיים. זו לא הייתה רק הגדרה שלי אלא של כל אחד שראה את הרכב. אנשים תעידו וצילמו ואמרו שזה שלא מובן איך בדרך הטבע מישהו יצא מתאונה כזו בלא פגע. הרגשתי ממש אז והיה לי ברור שקופת הצדקה של הארגון שהייתה מונחת ברכב במקרה יחד עם התמונה של הצדיק, זה הכוח ששמר עליי. אגב, הצד שלי – של הנהג ניזוק בצורה קשה ביותר, לעומת הצד של הקופת צדקה והתמונה שלא נפגע כמעט. ראיתי בחוש עין בעין שכוחו של הצדיק זה מה שהגן עליי ושמר עליי.

שמעתי שהיו עוד מופתים סביב הארגון שלך, אתה יכול לספר איזה מקרה שהיה?

אין ספור סיפורים וישועות שמגיעים מידי תקופה לשולחן הארגון. זה ברמה שבמשפחה שלי אמרו לי שאני צריך ללקט את הכל לחוברת ולהפיץ, אבל אתה יודע היום יוצאים כל כך הרבה חוברות, שזה לדעתי יאבד מהערך האמיתי שלו. אבל בוא אספר לך סיפור מדהים של אחד האברכים כאן מחיפה, שבא אליי לפני תקופה וסיפר לי כיצד בתקופת הקורונה העסק המשפחתי שלו הפסיד הרבה מאוד כסף, והרשויות סירבו להכיר בהפסד. כשניגש אליי הוא אמר לי שזה סכום מאוד גדול, והוא מוכן להתחייב שאת כל כספי המעשר הוא ייתן לארגון אם וכאשר כן יקבל את הסכום. ביקשתי ממנו לראות את המסמך שסירבו לו, ולאחר שראיתי זאת אמרתי לו שיש לי זמן מסויים ומצב מסויים שבו אני מבקש את הנצרך מהצדיק, ואני אזכיר גם זאת. בנוסף ביקשתי ממנו שישלח שוב את כל המסמכים לרשויות, אבל אמרתי לו שאני מבקש שיכתוב בדף הראשון את השורה הבאה: “על פי מבוקשו של הצדיק ר’ ישעיה בן ר’ משה מקריסטר, ועל פי ציוויו ודעתו הקדושה אבקש לעיין בחומר שוב ונא לאשרו לאלתר”. האברך הסתכל עליי, ושאל אותי אם אני רציני ואני השבתי לו בחיוב, ואמרתי לו, אני מבקש שגם תצרף תמונה של הצדיק. עם הרבה היסוס האברך עשה את מה שביקשתי, ולא חלפו כמה ימים והוא מקבל תשובה שהמכתב התקבל אך חסר מסמך והם מבקשים השלמות. הבעיה הייתה שלא היה לו לאברך את המסמך המדובר, והוא השיב כי אין לו את האפשרות להשיג את המסמך המדובר. חלפו עוד כמה ימים והשיבו לו שהם מאשרים לו את קבלת הסכום המלא שיועבר אליו בשתי פעימות וכך אכן היה.

אגב, הארגון מיועד רק לאברכים של חסידות ויז’ניץ, או שזה לכלל הציבור?

לא, ח”ו. ברור שזה למען הכלל. זה לכל הקהילות, בדיוק כמו שאצל הצדיק לא היה הבדל לעזור לאף יהודי. אני מרגיש תחושת שליחות של המשך דרכו ומפעל חייו ומורשתו של הצדיק לעזרה וסיוע לכל דבעי, ובצניעות אומר לך שיעידו על כך לא מעט משפחות משאר הקהילות.

מה אתה עושה למחייתך ולצורך הפרנסה.

אני משמש כמשגיח כשרות מטעם רבנות חיפה.

 

 

 

אסוציאציות

רבי ישעיהל’ה מקרעסטיר

קודש הקודשים, מלאך הפרנסה.

מרן האדמו”ר מויז’ניץ שליט”א

צדיק יסוד עולם. ליבם של ישראל.

קהילת ויז’ניץ חיפה

קהילה חמה ולבבית.

חיפה החרדית

אין לה אח ורע

בית המדרש נדבורנה

תל תלפיות, איצקוביץ של חיפה.

משגיח כשרות

אחריות

מרחבי האתר
דילוג לתוכן