“הרבי שלח אותי ללמוד בקונסרבטוריון ושילם מידי חודש את הלימודים”

המלחין החסידי ר' חיים בנט מספר על הדרך שבא הגיע לעולם המוסיקה, כיצד האדמו"ר הקודם זצ"ל דחף אותו ואף שילם את לימודי המוזיקה שלו. על השנה האחרונה והקורונה שפגעה בעולם המוסיקה, והפרוייקט שעליו הוא עמל עם בנו.

כששואלים את ר’ חיים בנט כמה שירים הוא הלחין עד היום, הוא לא נוקב במספר, אלא מתחיל למנות את עשרות הדיסקים של ‘רננו חסידים’ שהוציא, את הפרוייקט שהוציא בעבר הרחוק של ‘יהודים בני מלאכים’, ולפתע זה מחזיר ומעלה נוסטלגיה של ימים שבהם המוזיקה החרדית הייתה אחרת ושונה, במובן הטוב של המילה. ר’ חיים שנחשב לאחד המוזיקאים הטובים ביותר במגזר החרדי, קיבל ומקבל הכרה גם מעבר למגזר החרדי, על אף שאף פעם לא פנה אל האפיקים ההם. לפני תשע שנים החליטו באקו”ם (אגודת קומפוזיטורים, ומחברים ומו”לים) לזכות אותו בפרס האיגוד במה שהם הגדירו “הישג מיוחד בתחום הזמר החסידי”. כשעלה לבמה, הוא עשה זאת בביישנות שכל כך אופיינית לו, וכשהכריזו כי הוא מחשובי יוצרי הזמר החסידי האוטנטי, ולחניו מהווים את פס הקול של בתי המדרש והיכלות החסידים בארץ ובתפוצות כבר למעלה מ-40 שנה, הוא הסמיק ונע באי נוחות. אולם, כל מי שמכיר את ר’ חיים יודע עד כמה הגדרת השופטים קלעה בדיוק למה שהוא.

כשאני נפגש עימו בביתו ברמת ויז’ניץ, חיים מדבר בשקט ובשלווה שכל כך אופייניים לו. יש שיגידו שגם לחניו הם תמונת מראה ליוצרם. חיים שכבר נמצא עשרות שנים בתחום המוזיקה החל זאת בבגרותו כשהיה בן 17, ומאז ועד היום הוא מחובר קשר שלא ניתן לנתק לעולם המוזיקלי. רבים עברו דרכו והתפתחו בעולם המוזיקה, ומול כל אלו שפרצו גבולות, חיים נשאר בממלכה הקטנה שלו שבין חיפה לבני ברק. בניגוד לעבר שהיה נוסע בכל יום אל האולפן ברחוב הירקון בבני ברק, בשנה האחרונה הוא נמצא שם יומיים בשבוע. כשאני שואל אותו אם הוא לא נחמץ קצת שרואה את כל האחרים שהתפתחו אל מעבר לשירים החסידים של חצרות החסידים, ר’ חיים לא מתבלבל ואומר: “הייתה חסרה לי אולי היציאה החוצה, אבל זה בא ממני כי אני לא רציתי. זה נגד התפיסה שלי, וזה גם מה שאני מחנך ואומר לילדי המקהלות שלי”. “אנחנו לא פה בשביל להיות ילדי פלא או כוכבים, אנחנו כאן כדי לדעת לשיר טוב, לשיר בשולחן שבת בצורה יפה, להודות לקב”ה, אבל בהחלט לא להיות כוכבים”. ר’ חיים שמכיר את עולם המוזיקה לפני ולפנים, מספר לי על רבים שעברו באולפן שלו, וראה כיצד אותו אבק כוכבים עשה להם לא טוב.

כשהוא מדבר על ילדי המקהלות שהוא מחנך, הוא באמת ובתמים רואה בתפקידו שליחות של חינוך ולא רק מישהו שמחזיק במקל המנצח ויוצר את ההרמוניה. ר’ חיים עבד לפרנסתו כמחנך אך עם הזמן והעומס שהיה לו מהמוזיקה, הוא צמצם שעות, עד שלבסוף נשאב כל כולו רק למוזיקה, אך גם אז התעקש ומתעקש להמשיך עד היום עם מקהלות הילדים, מתוך מטרה לחנך למוזיקה טובה, נכונה ומדוייקת.

מה שמדהים בסיפורו האישי של ר’ חיים, זו הדרך כיצד התגלגל להתעסק במוזיקה, ובכלל כיצד הגיע להלחנה. הוא מספר על אהבתו למוזיקה שפרחה בהיותו בן 17, כבר אז החל להלחין שירים, וכששמע זאת כ”ק האדמו”ר מסערט ויז’ניץ זצוק”ל, הוא עודד אותו. “אני זוכר כיצד הרבי עודד אותי בגשמיות ורוחניות”, אומר חיים ועיניו בורקות.

מה זה אומר בגשמיות?

זה אומר שהרבי שלח אותי ללמוד, רצה שאלמד, ואף שילם על לימודיי. “הייתי אז בן 17, והרבי שלח אותי לקונסרבטוריון ברחוב בצלאל. שם פגשתי ביהודי חביב בשם משה ביק, שהיה מלחין דגול ומדור המייסדים כאן. לחנים רבים שלו מוכרים בציבור הישראלי, והיהודי החביב הזה הוא שלימד אותי”. כשר’ חיים מדבר על ‘לימד’ הוא מתכוון ללימוד אישי ונפרד, שכן זה היה אחד מתנאיו של הרבי. וכך, אותו משה ביק לימד את ר’ חיים כשלא מעט שירים חסידיים חדשים נגלים לפניו מתוך ספר שהביא עימו ביק מהבית. במשך שנתיים שילם האדמו”ר על לימודיו בקונסרבטוריון, כשבכל חודש ביק מוציא חשבונית והרבי משלם. שם למד חיים בנט מה הם תווים, מה זו הרמוניה וגם כיצד מלחינים בצורה מקצועית.

שאיפה אחת הייתי לו לר’ חיים, וזה להיות מלחין החצר של חסידות סערט ויז’ניץ, תפקיד שקיבל בצורה הכי טבעית. “אני לא הלכתי ליותר מידי הופעות, ולמעשה בחרתי להופיע רק בהופעות שבמסגרת חרדית. כך למשל בכנסיה הגדולה של סיומי השס וכדו’, אבל הופעות לשם הופעות, לא היו מנת חלקי”, הוא אומר. עם השנים הוא גם הקים את המקהלה של חסידי סערט, ואחריהן גם הוקמה מקהלת הילדים של חיפה, שהייתה המקהלה של ‘צעירי אגו”י’ בעיר. למעשה, משם באה הפריצה החוצה, למרות שלא חיפש אותה. הוא נזכר בחמש ההופעות ההם שהביאו לפרסומו. הופעות שאותן הוא לא שוכח, ואף מחזיק בביתו את המודעה המזמינה את הציבור לאירוע ההוא.

“זה התחיל בבקשתו של הרב אברהם הוניסברג שהיה בימים ההם יו”ר אגו”י בחיפה, ופנה אליי בבקשה שאנהל את מקהלת הצעירים. הסכמתי וזה הכניס איזו משכורת קטנה לכיס. בכל פעם שהיה אירוע, קראו לי באגו”י, ואני התייצבתי יחד עם המקהלה, כשאותן הופעות הביאו גם לכך שהתפרסמתי יותר ויותר. אחד האירועים היה הופעה גדולה בקעמפ של ‘שדה חמד’. ההופעה הגדולה הייתה של ‘פרחי ניו יורק’ ופרחי לונדון שהגיעו לארץ, ולצידם גם אנחנו מחיפה הופענו.

חיים נזכר בטלפון ההוא שקיבל באחד הימים וזה כמו מחזיר אותו להתרגשות של הימים ההם. “יום אחד אני מקבל טלפון שמחר באים לראות אותי ואת המקהלה, אז שאאסוף את הילדים ואכין אותם. הגענו למחרת לתלמוד תורה ברחוב בן בבא, הגיעו לשם אלי טייטלבוים, ישראל לם וצוקי ברי הם שמעו אז את ‘יהא רעווא קדמך’ ואת ‘שמע בני’ והם ממש נפעמו. כמובן שמבחינתם עברנו את המבחן ואז באה אותה הופעה יחד עם פרחי ניו יורק ופרחי לונדון, אחרי אותה הופעה באו ארבע הופעות נוספות באותם ימים, כשאנחנו מופיעים מול קהל אלפים בבניני האומה בירושלים ובהיכל התרבות בת”א.

מאז אותה תקופה, יצאו תחת ידיו עשרות רבות של שירים שהלחין, וחותמו מוטבע גם בשירים רבים של זמרים אחרים במוסיקה החסידית. כה טבעי היה שיהיה לו המשך מצד ילדיו. הבולט שבהם הוא רובי, בנו עושה חיל בתחום המוסיקה החסידית, ושגם שמו לא נפקד באותו אירוע שבו זכה ר’ חיים בפרס של אקו”ם. “איננו יכולים שלא לציין את בנו רובי, שהינו דור שני למשפחת מוזיקאים, שפרשנותו ועיבודיו לשירי אביו הוסיפו להם את אותו חן הנובע מאותם שורשים חסידיים” נאמר שם אז באירוע הענקת הפרס שנערך בתל אביב.

רובי הוא היחיד מבין הבנים שהמשיך לכיוון הזה?

לא, לגמרי לא. יש לי שני בנים שגרים פה בחיפה, מוטי ושייעל’ה, שהם כאן במקהלה. אבל יש לי גם נכדים שבמקהלה ואפילו נין – הנכד של בני מוטי, שגם הוא נמצא במקהלה.

כמה שיתוף פעולה יש לך עם רובי?

או, הרבה, ב”ה. אני יכול לספר לך שבמשך תקופה ארוכה רובי רצה לעשות פרוייקט מיוחד עם חלק מהשירים שלי, ועכשיו בקורונה נוצר פתאום זמן, והנה יש משהו שהולך ומתבשל לו ונמצא בשלבים מאוד מתקדמים.

תספר לנו במה מדובר?

זה פרוייקט של מיטב השירים שלי שרובי עושה יחד עם שלומי דסקל. הפלייבקים והיסודות שלהם כבר מוכנים.

דיברת על הקורונה שגרמה שיש זמן, עד כמה פגעה הקורונה בתחום המוזיקה שבה אתה נמצא?

בוודאי שהיא פגעה. הרי ההופעות עם מקהלות הילדים נפגעו. כמובן שלא ניתן היה גם להתכנס עם הילדים בשום צורה. בני ברק הייתה הרבה זמן אדומה. ב”ה אחרי החגים קצת נרגע ועם הרגיעה גם חידשנו את הפעילות במעט, אבל עדיין יש הורים שחוששים, אז יותר מצומצם לנו. מבחינת הקלטות באולפן, אין ספק שגם הייתה ירידה בהקלטות, ועדיין אני מודה לקב”ה על מה שיש. אנחנו מקליטים פה ושם ‘לחיים הפקות’ ומשה לאופר, אבל חד משמעית שיש ירידה בחודשים האחרונים.  והמצב הזה של הקורונה גרם לדברים מוזרים. פעם כשלא הייתה עבודה, היינו נכנסים לאולפן, יוזמים דיסק, הולכים לגלפז ומוכרים את הדיסק, עכשיו אנחנו לא בתקופה של דיסקים, אלא כל ילד יש לו מכשיר MP3 , כך שגם ליזום הקלטות במהלך ימי הקורונה לא היה כדאי לנו, ואני לא מסתיר את העובדה שקשה מאוד להתפרנס בתקופה הזו. יתירה מכך, אני מסתכל על בני רובי, שכל פרנסתו זה העולם הזה וההופעות של מוטי שטיינמץ, וללא ספק זו תקופה ממש קשה, תקופה ארוכה מידי.

זה מעלה מחשבות לנטוש את עולם המוזיקה?

לא. אנחנו יהודים מאמינים, אנחנו מתפללים, הרי בכולל כבר לא יקבלו אותי.

בימים אלו הוציאו חיים ובנו רובי את השיר שהלחין חיים לפני תשע שנים. “שרנו את זה אצל הרבי זצ”ל, והנה עכשיו לקראת חנוכה אירחנו באולפננו את מקהלת ‘ידידים’ יחד עם הבעל מנגן החסידי ר’ משה רוזנברג, לביצוע של ‘הנרות הללו’, הלחן ההוא מלפני תשע שנים”. אתמול בהדלקת הנרות בחצר סערט ויז’ניץ הגיע רוזנברג עם מקהלתו של ר’ חיים ושרו את השיר אצל האדמו”ר שליט”א.

כשמסביבו משפחתו המורחבת שמקיפה אותו, ר’ חיים רווה הרבה נחת, ונדמה כי ללא ספק הוא אחד מהדמויות הייחודיות ובעל הכישרונות של חיפה החרדית. ר’ חיים זוכר את חיפה החרדית בימיה הראשונים ואולי גם הוא, לא האמין עד כמה תתפתח העיר בצורה שכזו. “מה אתה אומר על מה שקורה ברחוב השילוח”, הוא שואל אותי רגע לפני שאנחנו נפרדים, ואני מספר לו על הביקור של סגן שר התחבורה לפני שבוע, שבא לראות מקרוב יחד עם סגן ראש העיר מיכי אלפר, כיצד ניתן לפתור את הבעיה. “הזכרת את ר’ אורי, אני חייב לספר לך סיפור, ואנחנו שבים וחוזרים אל השולחן, שם מונחת מודעת הענק מפעם שמבשרת על ההופעה הראשונה שלו עם המקהלה. “כשארגנו את כל ההופעה הגדולה הזו של צעירי אגו”י, אז קראו לי לשדה חמד יחד עם 40 הילדים לגיבוש ולעשות הרבה חזרות, ואני הגעתי עם 40 ילדים ואני לא יכול להשתלט על כולם, ואז הביאו לי בחור צעיר, נמרץ וחמוד מאין כמוהו, והוא זה שהפך להיות המדריך של הקבוצה שלנו”. “אם ר’ אורי עסוק בנושא, אני סמוך ובטוח שייצא מזה טוב”, הוא אומר בחיוכו הביישני על מה שקורה ברחוב השילוח. אולי בכך גם תתקצר הנסיעה לבני ברק ברבע שעה, אם יפתרו אחת ולתמיד את פקקי הענק.

מרחבי האתר
חדשות חיפה

מוקד כרמל מעניק מענה מהיר וזמין ללקוחות כללית בחיפה

צעיר בן 23 שבוהן רגלו נפרקה טופל ושוחרר לביתו בתוך מחצית השעה בלבד. הרב אברהם קונסקי, מנהל המחלקה החרדית בכללית: “מעטפת השירות המלאה של כללית מספקת מענה מושלם בכל זמן בהתאמה מושלמת” . הרב משה אדלר, מנהל המגזר החרדי במחוז חיפה וגליל מערבי: “בשנה של פעילות מוכיח המוקד בכרמל את נחיצותו ורמת השירות הגבוהה שהוא מספק ללקוחות כללית”

לידיעה המלאה »
דילוג לתוכן