בימים אלו של ספירת העומר, כאשר מתבקש להרבות באהבת ישראל, נדמה שהאיש שמאופיין ב’אהבת ישראל’ הוא קובי הלפרין. כשאומרים קובי הלפרין, ספק אם יש אחד בחיפה החרדית שלא מכיר את השם. בחודש האחרון, אין אחד שגם לא מכיר את השם. החדש שלו, קובי קרויזר. קובי חזר לשם משפחתו המקורי, ורק על דבר אחד הוא החליט שהצעד ייעשה באיטיות, בעוד כשנה. את שמה של המכולת. אלא שחודש אחרי שינוי השם, קובי החליט שגם שמה של המכולת המפורסמת מרחוב חרמון ישתנה, ובמקום להמתין שנה, הוא עשה זאת השבוע. הכירו את שמה החדש של המכולת השכונתית: ‘סופר פלוס’.
סיפורו של קובי קרויזר הוא לא המכולת, אלא איש החסד והעשייה למען הציבור כולו. מסתבר שגם את המכולת שהפכה למפורסמת, הוא פתח אחרי ששנים קודם לכן החל בגמ”ח מכירת ביצים בביתו, והכל מתוך מטרה להוזיל עלויות למשפחות ברוכות ילדים. שנים לאחר מכן בסייעתא דשמיא הוא קיבל הצעה והזדמנות פז, והחליט לרכוש את החנות ברחוב חרמון, שתוך זמן קצר הפכה למותג, והכל בגלל המותג שמאחורי הדלפק.
את הראיון הזה אנחנו מקיימים בחנות, בה הוא שוהה לפחות מחצית משעות היום. בין הקונים שנכנסים ויוצאים מהחנות, אני שומע מקובי את הסיפורים שמלמדים מדוע הוא כל כך אהוב על הציבור. פעם אחר פעם אנחנו עוצרים את הראיון לטובת ילד שנכנס לקנות ממתק, אדם שקונה מוצרים לביתו, ואפילו מתנדבים מארגון ‘ידידים’, שבאים לומר שלום למנהל הסניף.
עוד נגיע ל’ידידים’ וכיצד הגיע אל הארגון, אולם קודם לכן אני מתעכב איתו על ההחלטה לשנות את שמו, שלא לומר את המותג. “משהתקבלה ההחלטה זה לא היה קל עבורי. חשבתי על זה שכולם מכירים אותי בשם הלפרין, ועכשיו זה בעצם לשנות הכל, מהבנקים ועד תעודת הזהות, ושם חנות המכולת. אבל משהתקבלה ההחלטה השינוי נעשה במהירות”.
זמן קצר לאחר ההחלטה הוא החל להפיץ זאת אצל חבריו, ובין הדברים הרבים שקובי טוב בהם, זה ליידע אנשים בתפוצה רחבה. לצד ההחלטה שקיבל, הוא גם סיפר בקצרה את הסיפור הנלווה, והצליח לרגש כל אחד שקיבל את אותה הודעה, שבמקביל גם שינה בסלולר את השם מהלפרין לקרויזר. בין האנשים הרבים שקיבלו את ההודעה, היו גם מתנדבי ארגון ‘ידידים’ שמכירים את קובי מתפקידו כמנהל הארגון בעיר חיפה. הארגון שמונה כיום בעיר חיפה בלבד יותר מ-400 מתנדבים, היה עם 20 בלבד עד שקובי הצטרף לארגון, ושבוע וחצי בלבד לאחר שקובי נכנס לתפקיד הוא קפץ ל-150 ומאז ועד היום למספר המתנדבים הגדול.
מה הביא אותך להחליט להתנדב ב’ידידים’?
זה סיפור מעניין. לפני שמונה שנים אני ואשתי נסענו לטיול באילת. כשהיינו שם גילינו לפתע כי ננעל לנו הרכב כשהמפתחות בפנים. אני שיצא לי לשמוע על ארגון ‘ידידים’, החלטתי לפנות לעזרתם, אך אז נחלתי אכזבה. נאמר לי בטלפון כי אין להם עדיין סניף באילת. ניסו לעזור לי ולבדוק אם יש מתנדב כלשהו בעיר, אך לשווא. בלית ברירה התחלנו לחפש פורץ לרכב, ומי שמצאנו רצה 600 שקל. שבתי למוקד ‘ידידים’ וניסיתי בכל זאת את מזלי, סיפרתי גם מה המחיר שרוצים ממני, ואז הם דאגו שפורץ אחר בעיר, יעזור לי והוא גבה מחצית מהסכום ההוא. “רק” 300 שקלים עבור פעולה של פחות מחצי דקה. כשזה קרה, הבנתי עד כמה חשוב הדבר, וקיבלתי החלטה שם בעיר הדרומית, שאני מצטרף לארגון ‘ידידים’ ומתנדב בו. “הבנתי שאם אני אלמד את המלאכה הזו אני יכול לחסוך הרבה כסף והרבה עוגמת נפש לאנשים שנקלעו לסיטואציה כמוני”. “יצאתי להכשרה שבשבילה הייתי צריך לנסוע מחיפה למרכז הארץ בכדי ללמוד זאת וכיצד עובדים עם ערכת הפתיחה של הארגון, ובסופה של אותה הכשרה הפכתי לפורץ, כך שהיום גם אני יכול בתוך חצי דקה לפתוח כמעט כל רכב. מאז הוא פרץ לעשרות רכבים, וביניהם גם למקרים שהוזעק בעקבות ילדים שננעלו ברכבים.
כבר בתחילת דרכו בארגון, ביקשו ממנו מנהלי הארגון שייקח על כתפיו את ניהול הסניף בחיפה. “הסכמתי בשמחה, אמנם לא היה לי ניסיון אבל החלטתי שאני הולך על זה. היום הגענו למצב שכל שבוע מצטרפים כעשרה מתנדבים חדשים.
כמה קריאות יש לכם בממוצע שבועי בסניף חיפה?
יש לנו סדר גודל של כ-70 קריאות. לרוב זה קריאות של כבלים שחסר לנהגים. אך גם מקרי פנצ’ר זו תופעה שבה נעזרים נשים ואנשים מבוגרים שיש להם את הקושי להחליף גלגל.
קובי מציין כי זהו אמנם לא הארגון היחיד שבו הוא מתנדב, אולם העובדה שהוא מנהל את הסניף כאן בחיפה, גורמת לו להשקיע את כל כולו בארגון. לצד ‘ידידים’ הוא מתנדב בארגון ‘רפואה ושמחה’, ואף העמיד את המכולת שלו לטובת דגימת רוק עבור ‘מח עצם’, דבר שפעיל כל יום. “כל מי שרוצה לתת דגימה באמצעות דגימת רוק פשוטה, יכול לעשות זאת כאן אצלנו ואנו מעבירים את מקלון הדגימה אל בית החולים הדסה בירושלים, שם זה נכנס למאגר ‘מח עצם’, מה שיכול להציל חיים של ממש.
מתי אתה מוצא זמן לכל הפעילות, ההתנדבות והתעסוקה?
התרגלתי לעבוד במהירות, אני משתדל שזה לא יפריע לשירות לקוחותיי, ובין לקוח ללקוח אני מנסה לעשות דברים טובים ולעזור לציבור. איך אמר לי רב חשוב? כשאין לקוחות תלמד תורה או תגיד תהילים והיצר הרע ידאג להביא לקוחות שיפריעו… אני חושב שחסד זה לא פחות מלימוד תורה.
כשהוא מדבר על עזרה לציבור זה נכון בכל יום, כל שעה וכל כולו. עד כמה כל כולו? עד אפילו לחלקים מגופו. היה זה לפני שנה שקובי פרסם כי בכוונתו לתרום כליה. הרעיון שהתבשל אצלו זמן רב, יצא בקול רעש גדול ימים בודדים לאחר פטירתו של הרב ישעיהו הבר, מי שהקים את ארגון ‘מתנת חיים’.
“אחרי שהוא נפטר החלטתי שאני רוצה לעשות משהו לזכרו ולעילוי נשמתו. הוא היה איש שכל כולו נתינה ומאוד התחברתי לרעיון שלו. האמת שכבר שנים קודם לכן זה עבר במחשבתי, וכאשר ראיתי את העלונים של ‘מתנת חיים’ קראתי בשקיקה את סיפורי התורמים והנתרמים. לכן, כאשר הרב הבר נפטר מקורונה, החלטתי שאני עושה את הצעד הזה של תרומה”, הוא מספר. אלא שקובי כמו תמיד לא נשאר ב-ד’ אמותיו, והחליט לעשות זאת בגדול. “החלטתי שאם אני תורם, אז שאני אנסה לרתום איתי עוד תורמים. פרסמתי בוואטסאפ, בסטטוסים וברשתות החברתיות, על המהלך שלי לעילוי נשמתו של הרב הבר וביקשתי למצוא שותף למהלך, ותוך שעות הוצפתי בהודעות תומכות לצד הודעות של הרבה אנשים שאמרו לי אנחנו איתך, גם אנחנו רוצים לתרום. זה הביא אותי לפתוח קבוצת וואטסאפ ייעודית לתורמים פוטנציאלים, תוך שעות כבר היו 70 אנשים בקבוצה ולמחרת הצטרפו 100 נוספים. מתוך כל הקבוצה הזו, יש לא מעטים שתרמו בשנה האחרונה כליה, ואחרים נמצאים בהליכים לקראת תרומה.
ומה איתך? תרמת?
אני התחלתי כבר לפני חודשים ארוכים בכל ההליך. נסעתי כמה פעמים במיוחד לבית החולים בילינסון בפתח תקווה לביצוע הבדיקות. פגשתי בוועדה הרפואית, נפגשתי עם אנשי ארגון ‘מתנת חיים’, ואפילו ייעדו לי כבר מישהו ממגדל העמק, חרדי עם 12 ילדים שחולה כליות ועובר דיאליזה כמה פעמים בשבוע. כשסיפרו לי עליו, אמרו שהוא כבר הגיע תורו לתרומות כליה, אך טרם נמצא לו תורם, בשל סוג הדם הנדיר שיש לו, והנה אני תואם את סוג הדם. נתתי הסכמתי ושמחתי שאני זה שיכול לעזור לו. כמה ימים לאחר ש”נסגר השידוך” צלצלה דודתו של קובי וסיפרה לו שנחשפה לפרסומים שלו על כוונתו לתרום כליה. “יש לי סוד קטן לספר לך שבסופו בקשת עזרתך”, היא אמרה לו. “אף אחד במשפחה לא יודע מזה, גם לא יתר הילדים שלי, אבל אחד הבנים שלי זקוק נואשות לכליה, ואם החלטת שאתה תורם, אולי תעזור לבן משפחתך, שכן בתור של ‘מתנת חיים’ זה ייקח עוד כשנתיים”, היא אמרה. קובי שמע זאת בכאב, אך עכשיו לצד הכאב גם ניצבה מולו דילמה לא פשוטה. מצד אחד הוא כבר קבע עם אותו תושב מגדל העמק שמשווע לתורם עם סוג דם נדיר, מצד שני זה קרוב משפחתו והלא “עניי עירך קודמין”. כשהוא בלבטים לא פשוטים הוא החליט להתקשר ל’מתנת חיים’ ולבקש להתייעץ.
בשיחת הטלפון ההיא הוברר לו כי הוא לא הראשון עם מקרה דומה, ובארגון מצאו כבר מזמן פתרון לסוג בעיה שכזו. “אנחנו עושים ‘הצלבה'”, הם אמרו לו והסבירו מהי. “אתה תמשיך עם השידוך שלך, ואנחנו בתמורה נקדם את בן דודך אל קידמת התור, ובכך הוא ימצא תורם בקרוב. קובי הסכים והוחלט להמשיך בתהליך לעזרת היהודי ממגדל העמק. אלא שאז לקראת הבדיקות האחרונות, גילו בעיה מסויימת מה שלא מאפשר לו להמשיך בהליך ושם זה נעצר. בימים האחרונים, כאשר ציינו את הייארצייט הראשון של הרב הבר, ביחד עם הגעת הארגון ל-1000 תורמי כליה. בער בקובי שוב הנושא. “בדקתי האם ניתן לעשות משהו, ואז סיפרו לי שישנה דיאטה מיוחדת שיכולה להוריד את אחוזי השומן באיברים הפנימיים. החלטתי ללכת על זה, ואני מקווה שבתקופה הקרובה אני אגלה שאני כשיר לתרומה, ואתן גם מגופי למי שנזקק, אולי אהיה בין האלף התורמים הבאים”, אומר קובי. בינתיים הוא ממשיך במעשי החסד הגלויים והנסתרים, והכל עם החיוך האופייני לו.
לסיום קובי מבקש לנצל את ההזדמנות בראיון ולהזמין את הציבור ביום חמישי עוד שבועיים – יום ל”ג בעומר, במהלך כל היום לחלוקה בחינם של ברד בטעמים שונים. הברד מחולק בחינם לכבוד רשב”י ולרגל החלפת שמה של המכולת.
