לשכת ראש העיר עינת קליש. צילום: 970

ראש העיר עינת קליש בראיון מיוחד

ראש העיר דר' עינת קליש אופטימית לקראת השנה החדשה, היא מקוה להרחיב את שורות הקואליציה, וחושפת: "אני בשיחות עם שס, מקווה שהם בדרך לקואליציה. אני בשיחות גם עם אחרים, מקווה אחרי החגים להכנס להליך מואץ". לאחר שנים שאין רב בחיפה, בכוונתה להאיץ גם נושא זה.. "בכוונתי לשבת עם כל השותפים החרדים והדתיים בכדי להביא למינוי רב לעיר, ואני מקווה שהמועצה הדתית תחזור לפעול במהרה". על הקורונה: נכשלנו כמו כל המדינה ולא יכלנו לעצור את ההתדרדרות. אם היה תלוי בי הייתי עושה סגר לפני שלושה שבועות.

בחודשים האחרונים חשים הנוסעים ברחוב גאולה את השיפור העצום. זו לא רק הפנייה שמאלה לרחוב הפועל שנפתחה באמצעות השינויים שעברה הצומת, אלא גם היעדר הפקקים שהיו מידי בוקר נחלת הנהגים. התלונות שהיו לאורך השנים ולא מצאו אוזן קשבת הגיעו לכדי פתרון, וזה לא קרה פתאום. לפני כמעט שנתיים, כשנכנסה דר’ עינת קליש ללשכתה החדשה כראש העיר, היא החלה לעבור על התוכניות הרבות שצברה לאורך השנים ליום שבו תנהל את העיר. בין היתר הייתה גם אותה תוכנית שהוגדרה, ‘תוכנית קטנה’ אל מול תוכניות הענק שמתכננת. אלא שאז היא נתקלה באותה רוחבית שנתקלה ביתר התוכניות עת נכנסה לתפקידה; קבעון מחשבתי וחוסר רצון לשיתוף פעולה במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב התנגדות עד כדי שימת מקלות בגלגלים. במובן מסויים אותה פנייה שמאלה ושינוי הצומת, הוא מיקרו-קוסמוס של הנעשה בחיפה. “אני זוכרת שכשבאתי לעבוד הצבעתי על צומת ‘גאולה-הפועל’, וביקשתי לבצע את השינוי. תחילה אמרו לי אי אפשר. כשהתעקשתי, הביאו לי בחלוף מספר חודשים מספר תוכניות שאת כולן הגדירו כגרועות. בשלב מסויים התחלתי לצייר בעצמי את ‘תוכנית העבודה’ לצומת, אך גם אז מרחו אותי עוד מספר חודשים. בשלב הזה הבנתי שהמערכת לא רוצה לבצע את השינוי, את אותה פנייה שמאלה, והודעתי להם שאני בוחרת באחת בתוכניות “הגרועות” שהוצגו לי. חלפו מספר שבועות ולפתע החלו להניח בפניי תוכניות טובות יותר, וביניהן את התוכנית שבחרתי ושעכשיו מיושמת בשטח”. “אני שואלת אתכם, כמי שגרים בהדר, זה באמת כזה גרוע?”

כשראש העיר שואלת את השאלה היא לא מחכה לתשובה. מבחינת מי שעוברת בצומת הזו בתדירות רבה, זו שאלה רטורית. היא כמו אלפים אחרים שעוברים עם רכבם במקום  יודעים שזה לא רק המענה שניתן למבקש לפנות לרחוב הפועל, אלא שלפתע גם נעלמו הפקקים ועומסי התנועה שהיו שם בשעות מסויימות של היום.

דוגמא זו היא המחשה של ניסיון הצרת הצעדים שיש כלפי קליש מהרגע הראשון שנכנסה ללשכת ראש העיר, אולם גם היא מודה שהיום זה הרבה יותר טוב ממה שהיה בעבר. “כל דבר שאני עושה, מנסים להצר צעדיי ומסבירים לי למה לא. מנגד, אני מסבירה למה כן ולמה כן נכון לעשות זאת”. לדבריה: “צריכים לשנות פה את תפיסת המערכת, את התרבות הארגונית”. וכשקליש מדברת על השינויים, זה משהו שמתהווה וקורה בשטח. אלא שלצד השינויים שחווה המערכת, היא עדיין נתקלת במתנגדים ולא רק סביב שולחן מועצת העיר, אלא גם בפקידות. “יש כאלו חורשי רעתי שנמצאים בתוך המערכת, ולאט לאט אני לומדת להכיר אותם ומי הם ומנטרלת אותם. זו המלחמה הכי קשה שיש לי, אבל בעניין הזה אני לא מוכנה לוותר”, היא אומרת.

ראש העיר שיודעת מה זה קרבות וכיצד להילחם, לא מתכוונת לוותר כשם שלא וויתרה במאבקים שעוד החלה עם כניסתה לפוליטיקה העירונית. היום, שנתיים אחרי, היא יכולה לסמן לעצמה כמה ניצחונות, חלקם משמעותיים מאוד לעיר חיפה. אחד הניצחונות המשמעותיים זו אותה החלטה של משרד הפנים שלא להקים מועצה תעשייתית. “אנשים אולי לא מבינים את המשמעות לכך, אבל אם יש בשורה אחת שצריכה לקבל כותרת גדולה, זו אותה החלטה של משרד הפנים”. קליש נזכרת עוד במאבקים שלה ושל סגנה נחשון צוק, בימים שלחמו מהאופוזיציה נגד הכוונה להקים מועצה תעשייתית שהייתה הופכת את האזור כולו לאזור הדומה לרמת חובב שבדרום. “ניהלנו אז מאבק, עוררנו את כל ארגוני הסביבה ובכניסתי לתפקיד באתי לשר הפנים שלשמחתי הרבה אמר שזה לא יעבור לסדר היום. בעייני זה הדבר החשוב ביותר שקרה בנושא הסביבתי, והתרומה שלנו הייתה מכריעה”.

כשראש העיר מדברת על מאבקים היא מצרפת גם את המאבק ההוא שהוציא את תוכנית ‘מפרץ החדשנות’ או כפי שמוכר בשם ‘עמק החדשנות’. “הפעם הראשונה שהתוכנית הוצגה הייתה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, הצגנו זאת אחרי שנים שניסו להסתיר זאת מהציבור ואני מרגישה שיילדתי את התוכנית שאפסנו שנים”. עד הרגע שהציגה את התוכנית היא הייתה נתונה ללחצים מצד בכירי הממשלה, שהבינו שהיא הולכת עם זה עד הסוף ומיהרו להקדים אותה במספר שעות. “כמות הצעקות והצרחות שחטפתי מהממשלה זה משהו שאי אפשר לתאר, הלכתי במלחמה נגד כולם ואמרתי שאני הולכת לספר לציבור את מה שאני יודעת, אולם מהרגע שזה עלה בוועדה זה רץ וגרם גם לוועדות מקומיות נוספות בהן נשר, קריית טבעון ורשויות נוספות לדון בוועדות התכנון שלהם, מה שיהפוך את האזור הזה לונציה של ישראל”, אומרת קליש שכבר יכולה לזקוף לעצמה את אי הרחבת בתי הזיקוק.

אם יש דבר אחד שאותו לא הצליחה לעצור והיא מסתכלת על המהלך בעיניים דומעות, זה סיפור הנמל הסיני. קליש שהייתה אחת המתנגדות הראשיות, הבינה אחרי כניסתה לתפקיד ראש העיר, שאין לה כבר שום יכולת לעצור את המהלך. “הסינים בדרך לחיפה וזה אסון”, היא אומרת וגם מודעת לכך שבסין לא ממש מחבבים את ראש העיר של חיפה. “מצבי הדיפלומטי עם הסיניים הוא לא טוב ואני יודעת שכנראה לא יזמינו אותי להשקת ‘נמל המפרץ'”, היא אומרת ולא נראה שזה יגרום לה להזיל דמעה. בכל הקשור לאפשרות של מהלכים נוספים להכנסת הסינים לחיפה, קליש אומרת שהיא תעמוד כחומה בצורה, ומבהירה שכבר עכשיו היא עושה הכל בכדי שהסינים לא ישתלטו על נכסים חיפאים. “הם הבינו שאין להם דלת פתוחה אצלי, אבל בכל הקשור לנמל, זו עובדה נוראית שקיבלתי וירשתי עוד מלפני הבחירות”. ועדיין היא משגרת אמירה ברורה בכל הקשור לנמל, כשהיא מבהירה שאין לה כל כוונה לאפשר את הקמת נמל הדלקים. “כרגע זה רק נמל של מכולות, אבל מבחינתי אין מה לדבר בכלל על נמל דלקים, ואני מבהירה ברורות, על הדבר הזה תיהיה מלחמת עולם וידי שלי לא תחתום על נמל דלקים”.

את המאבקים על צדקת דרכה היא מכירה לא רק מהנמל, מזיהום האוויר ויתר הדברים שבגינם נכנסה לפוליטיקה, אלא גם מהישיבה בראש שולחן מועצת העיר, והמאבקים מול אנשי האופוזיציה. אולם גם הלוחמת שרגילה במאבקים, לא ציפתה למה שקרה באחרונה, עת חלק מחברי הקואליציה הפנו לה עורף ובניסיון שקט עשו יד אחת עם אנשי האופוזיציה, במטרה שלא לאפשר את העברת התקציב שרצתה בו. “העברנו את התקציב בערב ראש השנה, אנחנו הראשונים מבין הרשויות שהעברנו את התקציב לשנה הבאה, וזאת למרות שהאופוזיציה עבדה קשה מאוד להפיל, לצערי כולל אנשים מתוך הקואליציה שעבדו על כך במשך חודשים מאחורי גבי. לשמחתי הרבה הצלחנו לסכל את המהלך שלהם וכעת יש לנו תקופה ארוכה שתיהיה מוקדשת לעשייה”.

כשאני שואל אותה האם התזוזות באחרונה מבשרות על הוספת חברים לקואליציה, ראש העיר מביעה אופטימיות. “אני רוצה להזמין את כולם לקואליציה חוץ מאנשים שאינם נאמנים ומשקרים בלי סוף”.

האם אפשר לומר ששס בדרכה לקואליציה?

אני מקווה שכן. אנחנו בשיחות עם שס.

האם גם הליכוד בדרכם לקואליציה?

אני יכולה לומר שאנחנו בשיחות עם שס וגם עם אחרים, ואני מניחה שאחרי החגים אנחנו נכנס לתהליך מואץ יותר. אני אומרת כאן, מי מהאופוזיציה שרוצה להצטרף אלינו לעשייה, מוזמן לעשות זאת. יחד עם זאת חשוב לי לומר שלפעמים מתאפשר להעניק את סגנות ראש העיר ולפעמים לא, אבל מי שרוצה להצטרף לעשייה מוזמן”.

זה לא סוד שהמגזר החרדי היה שותף שלך במהפך, ואחד השותפים הגדולים הוא מיכי אלפר, ובכל זאת נראה שסיפור המועצה הדתית שהוא חלק מההסכם הקואליציוני עימך טרם נפתר, לאן זה הולך?

זה נכון. הציבור החרדי הוא ציבור שמאוד חשוב לי, אני בקשר עם נציגיו, עם מיכי אלפר, עם אריה בליטנטל וגם עם אוזן. לגבי ההסכם הקואליציוני, אמרתי למיכי שאני נותנת לו את הנושא הזה וזה בטיפולו. הוא זה שצריך לאשר ולהוביל את כל המהלך מול שס ומול הגורמים החרדיים האחרים. דיברנו בזמנו אני ומיכי וסיכמנו שככל ויכנסו מפלגות חרדיות נוספות לקואליציה, נצטרך לבנות יחד איתם מערכת ומערך אמון. לזכותו של מיכי ייאמר שהוא לקח צעד אחורה בגלל שהוא מבין את החשיבות של כל הנושא, שכאמור נמצא בטיפולו.

אפרופו מועצה דתית, מזה שנים שאין רב ראשי לעיר, לא הכל תלוי בך, אבל יש לך גם אמירה בנושא, מה יהיה עם זה? ולכשיהיה האם יהיו שני רבנים או רב אחד.

אני לא יודעת להגיד היכן ההליך הזה נמצא כרגע, אני כן יכולה להגיע שכאדם חילוני בכוונתי לשבת עם כל השותפים החרדים והדתיים במערכת הפוליטית ולחשוב מה עושים לגבי מינוי רב אחד או שניים. אני מקווה שהמועצה הדתית תחזור לפעול במהרה למען תושבי חיפה. יש לנו הרבה תשתיות של מבני דת שצריכים להנגיש אותם ולשפץ אותם למען הציבור. יש שכונות שמתחננות לבתי כנסת ואנחנו רוצים להקים להם, ולכן אנחנו צריכים מועצה דתית מתפקדת. לצערי זה משהו שלא קיבל יחס וטיפול במשך שנים רבות ואני מקווה שיחד עם המועצה הדתית נוכל לעשות למען האנשים הרבים שצורכים את שירותי הדת בעיר וזה כמובן כולל את הציבור החילוני.

עוד רגע שנתיים למהפך, איך את מסכמת?

אני חושבת שאחרי שנתיים אני מבינה יותר לעומק את המערכת העירונית. זה לא שאני מכירה כל דבר בכל אגף ומחלקה, אך אני כן יכולה לומר שאני מבינה את הלך הרוח ובעיקר את התרבות הארגונית, וזה אחד הדברים שאני מקווה לשנות לטובה. העירייה צריכה להפוך להיות עם הפנים ועם השירות לתושב. זו צריכה להיות עירייה מסבירת פנים. לצערי, היום עדיין לעיריית חיפה יש קושי לפתור בעיות ייחודיות של התושב שיש לו בעיות ייחודיות. כשמישהו נופל בין הכיסאות אין מי שיעזור לו, וצריך משהו יותר מורכב שיאפשר את מתן השירות. אני אומרת זאת בצער, אבל גיליתי עירייה שהמנהלים לא דיברו אחד עם השני ולא היה מעבר מידע ובגלל זה אנשים נפלו בין הכיסאות. עכשיו אני עם הפנים קדימה, אני רואה איך אפשר לשפר, איך לחזק את העירייה ולהעצים אותה, ואני חייבת להגיד שאני רואה עובדים בעירייה שמבינים את זה ומתרגשים מהתהליך שמתחולל.

 

הציבור שבחר בך רצה לראות מהפך לא רק פרסונלית, אלא גם במדיניות, תצביעי לנו על דברים שהשתנו

יש המון דברים שהשתנו, אני ברשותך אגיד כמה מהם. הובלנו שינויים עמוקים במדיניות של עסקים קטנים. אנחנו מובילים שינויים במדיניות החניה בעיר, נעניק כרטיס תושב לכל חיפאי שישלם פחות על חניה ואני מקווה שכבר בחודשים הקרובים נביא את המהלך לאישור מועצת העיר. במקביל נסדיר את החניונים בכל העיר. ביצענו התחדשות עירונית ויש לנו מדיניות חדשה בנושא הבנייה. אנחנו בהליכים שרק החלו בנושא הזה, ובעוד שנה – שנתיים במקרה הטוב יתחילו להרגיש בשינויים האלו של נושאי הבנייה. יש עוד דברים רבים קטנים כגדולים שבסוף גם מביאים חסכון רב לקופת העיר. אתן לך דוגמא קטנה. ביקשתי להפסיק לזרוק כסף על גינון עונתי ולעשות משהו שיהיה קיים לאורך כל השנה, משהו שיחסוך בתחזוקה, במים ויראה יפה יותר. התגובה שקיבלתי הייתה שיצאו בהודעות נגדי, ייבשו גינות כדי להציג מצג שווא שזה בגללי. היום אותם האנשים מבינים את החשיבות של המהלך שהובלתי שהופך את העיר ליפה יותר, אקולוגית וחסכונית יותר.

וכשראש העיר מתחילה לדבר על אקולוגיה וירוק בתוך העיר, היא מספרת גם על מהפכה נוספת שהיא מבקשת להוביל ושממנה יוכלו ליהנות תושבי העיר. “אני רוצה לעודד יותר נטיעת עצי פרי וגידול של מזון בתוך העיר, וכך גם תבלינים באזורים ציבורים. אני רוצה לעודד חקלאות עירונית על גגות העיר. זה יעזור גם לחמצן שישתפר בעיר, זה ישנה את האקלים ויעשה הרבה שינויים טובים בעיר. זה קורה בעולם, כעת זה בפיילוט אצלנו בחיפה ואני מקווה שנוכל להכניס את זה באמצעות הטבות לבניינים שיהפכו את הגג שלהם לירוק”.

ראש העיר שמפנה לנו מזמנה לצורך הראיון, עושה זאת בין מפגש זום אחד לשני, ומתפעלת את המערך העירוני כיאה לעיר השלישית בגודלה. לקראת סיום, עוזריה דוחקים בה לסיים את הראיון לצורך ישיבה בנושא הקורונה.

זמן טוב לשאול אותך על קורונה וחיפה. השם השני של העיר חזר לה ולא בהקשרים חיוביים, ‘עיר אדומה’. נכשלנו?

כן, נכשלנו וכל המדינה נכשלה, כי גם אם העיר היא בהגדרה של ‘כתום בהיר’, עוד רגע היא תיהיה ‘אדום’. חיפה היא עיר מאוד מורכבת מבחינה חברתית והיא אינה הומוגנית, לעומת תל-אביב למשל. זה לא שיש לנו דרך אחת שהיינו צריכים לפעול על פיה, ואז לא היינו נכנסים למצב שנכנסו אליו. לצערי יש קהילות ששמרו פחות, יש קהילות שהיכולת שלנו לשמור עליהן היא פחות נמוכה ולכן זה מה שקרה. ברשותך, אני רוצה להמחיש עד כמה לא הייתה הבנה אצל מקבלי ההחלטות. מה שקרה בויז’ניץ למשל, ישבה משפחה שחיה בביתה בצפיפות, ביקשנו שיאפשרו להם לצאת למלוניות, אבל אז גילינו שלמשרד הבריאות יש חוקים משל עצמו. החוק אמר שרק אם יש 50% מבני הבית עם תחלואה, רק אז ניתן להוציא למלוניות. עכשיו קח דוגמא משפחה בת 10 נפשות בחיפה, אל מול משפחה בתל-אביב. אני הגעתי עם זה עד למנכ”ל משרד הבריאות, ודרשתי שישנו את החוקים שלהם, כי זה לא תופס פה בשכונות מסוימות בחיפה. עד שהתעשתו שם, כבר היה מאוחר. לצערי, כל המדינה כשלה ואנחנו לא יכלנו לעצור את התדרדרות.

לעירייה יש תוכנית עבודה איך לצאת מהמצב הנוכחי?

יש לנו תוכנית, היא מבוססת על מה שהממשלה עושה, כי הממשלה מחליטה אם יש סגר או אין, לצערי לי אין לי שום אמירה בעניין. אם זה היה תלוי בי הייתי מכניסה את העיר לסגר לפני שלושה שבועות. לצערי אני לא יכולה.

כשאנחנו מסיימים את הראיון, ראש העיר נשמעת אופטימית. כמו לאורך כל הראיון גם בסופו היא מדברת על כך ש’אנחנו’ בתחילת ההליכים, שכן היא רואה את כל החיפאים כמקשה אחת. “זה ארוך, אבל אני יודעת שכאשר העיר תיהיה טובה ושווה, יהיו עוד רבים שירצו לבוא ולגור פה, בין היתר גם אלו שעזבו בעבר את החיפה”.

מרחבי האתר
דילוג לתוכן