בית משפט השלום בחיפה. צילום: 970

השופט דחה עתירת שאץ וגור וקבע: ההקצאה הייתה כדין

סגן נשיא בית המשפט נתן הבוקר (ראשון) פסק דינו בנושא המבנה שתחת בית הכנסת הגדול ושבגינו גור ושאץ הגישו עתירה על כך שלא הייתה הקצאה כדין. השופט קבע: דינה של העתירה להידחות. מ"מ ראה"ע אלפר בתגובה: כאבנו את הגשת העתירה שהייתה בניגוד לצדק והיושר ואנו מודים לבורא עולם על ההחלטה והעובדה שהצדק נעשה

סגן נשיא בית משפט המחוזי בחיפה, נתן הבוקר את פסק דינו בעתירה שהגישו גור ושאץ (כולל אברכים אהל משה, ומסורת ישראל, נגד העירייה והקהילה הליטאית.

בעתירה שהוגשה, התבקש בית המשפט להורות על ביטול הליכי הקצאה תחת בית הכנסת הגדול. כשבדיון שנערך בשבוע שעבר טען עורך הדין רן פינגרר שייצג את שאץ וגור, כי לא ניתנה החלטה של מועצת העיר בסוגיית ההקצאה. במשך שעה ארוכה נערך הדיון כשפינגרר מטיח טענות כלפי העירייה והקהילה הליטאית. בסופו של דיון הציע השופט לשקול את סיום ההליכים מחוץ לכותלי בית המשפט בכל מנגנון שיבחרו. אך הצדדים לא הגיעו להסכמה. בפסק דינו התייחס השופט לכך שלא הגיעו להסכמה ועל כן נדרשת הכרעה במחלוקת.

בהיעדר הסכמה בין הצדדים, נתן הבוקר סגן נשיא בית המשפט את החלטתו בה כתב כי הוא דוחה את העתירה, ואף קבע לעותרים – שאץ וגור הוצאות משפט בסך 7,000 שקלים.

בפסק דינו קבע השופט כי בהתאם לדין את זכות השימוש ניתן לקבל במסגרת הקצאת מקרקעים בפטור ממכרז וללא תמורה בהתאם לנוהל משרד הפנים. וללא צורך באישור משרד הפנים

השופט כתב: “שתים מבקשות ‘לאחוז’ בשטחים. העותרת השניה (גור) היא עמותה לצורכי תלמוד תורה, חינוך ומכינה לישיבה, והמשיבה היא הקהילה החרדית הליטאית שמבקשת לצורכי בית תפילה ובית מדרש”.

“העירייה דחתה את בקשת גור להקצאת השטחים לזכותה, ואישרה את בקשת הקהילה הליטאית להקצאת שטחים לאחר דחיית התנגדויות לרבות התנגדות גור”. השופט ציין כי גם גור וגם שאץ מחזיקים בחלקים אחרים בנכס, ולטענת העירייה בחלק מהמקומות מדובר בפלישה או החזקה ללא היתר ושלא כדין. עם זאת השופט קבע כי אין בכוונתו לדון ולהכריע בשאלת הסגת גבול או החזקה במקרקעים שלא כדין, והדבר נתון למיצוי הדין בהליך מתאים אחר”.

במהלך פסק הדין כותב השופט כי התקשה להבין את טיעוני העותרת בכתב ובעל פה בדבר אי קבלת החלטה עד היום בנושא הקצאת השטחים. עוד הוא כותב כי לפני חמישה חודשים התכנסה מועצת העיר שבין היתר אישרה את המלצות וועדת ההקצאות, כאשר בישיבה השתתפו אלפר ובליטנטל, ואף אחד מחברי המועצה לא ביקש להביע עמדה כאשר ההצבעה התקבלה פה אחד של 19 בעד ו-0 מתנגדים או נמנעים. “בדיון בפניי נטען כי בישיבה שהתקיימה חודש לפני נמנעה מבליטנטל האפשרות להביע עמדתו, אני מניח שבחלוף חודש הצבעתו התומכת בהקצאה לקהילה הליטאית נעשתה לאחר שקיבל את כל המידע הדרוש”. “משבחרו העותרות לא לתקוף למעשה ההחלטה מיום 4.5.2021 , תקיפה עניינית ובמועד, נשמט הבסיס לעתירתם”.

השופט קובע כי בקשות ההקצאה פורסמו כדין, התקבלו התנגדויות, וההכרעה הייתה מנומקת על סמך תשתית עובדתית מפורטת. חברי וועדת ההקצאות הם אנשי מקצוע מיומנים ואין טענה כי מי מהם היה בניגוד עניינים. עוד קובע השופט כי לא נפל כל פגם בדיון מועצת העיר בו אושרו ההמלצות וועדת ההקצאות.

הוא גם מותח ביקורת על העותרות שטענו לניגוד עניינים וקובע כי הטענה היתה ללא בסיס עובדתי כל שהוא. וגם בשל כך דינה של העתירה להידחות. “הקצאת השטחים נעשתה בהליך מינהלי תקין ומידתי שאינו חורג מרמת הסבירות”.

סוף דבר, שכאמור השופט דחה את העתירה וחייב את שתי העותרות בהוצאות משפט על סך 7,000.

מ”מ וסגן ראש העיר מיכאל אלפר הגיב להחלטת בית המשפט: “כאבנו מאד את הגשת העתירה שהייתה בניגוד לצדק והיושר ואף חמור מכך הרמת יד בתורת משה רח”ל .
מבני ציבור אינם סוגיה של עשיית עושר ורכושנות ושקר לא הופך לאמת גם אם חוזרים עליו.
הטחות שוא על ניגוד ענינים ופגם בהליכים שנעשו כדין התבררו כאשמות שוא מרושעות בניסיון לעוות דין
אנו שמחים ומודים לבורא עולם על ההחלטה והעובדה שהצדק נעשה והציבור יזכה להגדיל תורה ולהאדירה”.

מרחבי האתר
דילוג לתוכן