מאות בחורי ישיבה, אברכי כולל ובני הקהילה החרדית בחיפה, השתתפו הבוקר (חמישי) בעצרת מספד וזכרון למרן הגר”ח קנייבסקי זצוק”ל, בבית הכנסת ‘הלפרין’ בשכונת נווה שאנן.
את מרן הספידו רב הקהילה הליטאית הגר”י במברגר שליט”א, הגר”ש גלאי שהגיע במיוחד לחיפה, וכן נכדו של מרן יענקי קנייבסקי.
הרב גלאי הספיד בבכי תמרורים, כי “מדברים על גדלותו של מרן, מספרים סיפורים, אבל אנשים חושבים איך כל זה קשור לנו, ואני אומר לכם זה קשור. העובדה שגדול דור כזה חי בדורנו, היא ההוכחה שזה קשור לנו”. הרב גלאי ציין כי יש לו פינה מיוחדת בלב לחיפה, בה גדל בילדותו, ואמר כי פעם העיר חיפה לא הייתה כמו שהיום, והנה עכשיו הקהילה החרדית הולכת וגדלה בלעה”ר, כשהוא מוסיף שחיפה האדומה הופכת למקום של תורה. “אם יהיו חטאיכם כשני, כשלג ילבינו”.
נכדו של מרן, סיפר לקהל סיפור מדהים שהתרחש בערב הבחירות, שעה שבכל הארץ נערכו עצרות מיוחדות לחיזוק הציבור. בעיר חיפה נקבעה עצרת ענק לאחד הערבים, כששעות קודם לכן הייתה עצרת גדולה מאוד בבני ברק. כשניגוש אל מרן להגיד לו שיש עצרת וצריך לצאת לרחובה של העיר בבני ברק, הוא סירב ואמר כי טרם סיים את חובותיו הלימודיים.
בשלה זה מספר יענקי: “התקשרתי לרב יהודה כהן, ואמרתי לו כנראה שהרב לא יגיע, כשאני מספר לו שאפילו לבני ברק לא יצא. בחלוף חצי שעה פניתי ושאלתי שוב על אף שבליבי ידעתי שאין סיכוי, ואמרתי לרב שיש עצרת בחיפה ולתדהמתי הרב אמר בסדר גמור, לחיפה אנחנו נוסעים. הייתי בהלם מכך שלבני ברק לא יצא ולחיפה יצא והרגיש אחריות.
בהמשך סיפר סיפורים נוספים לציבור, כך למשל סיפר על חתימתו האחרונה של מרן שנחתמה על מכתב של מרן ראש הישיבה הגר”ג אדלשטיין. “לרב כבר לא היה כוח, אבל זה היה מכתב חשוב וביקשתי מאבי שליט”א שיפנה לסבא. היה ביניהם קוד והוא אמר לו, וסבא הרים את היד למרות הקושי וחתם חתימה חזקה, שזו הייתה החתימה האחרונה”.
עוד סיפר על גביר שהגיע לעיר בני ברק ע”י הנהלת ישיבה שנקלעה למצב קשה. לגביר ערכו סיור בעיר שבשיאו כניסה למעונו של הרב. כשהגיע, הבחין מרן כי על ידו יש צמיד והוא נשאל לפשר הדבר. “אתה אישה?” שאלו מרן, והוא השיב שרעייתו קנתה לו זאת. על כך השיב מרן: “מה, היא לא יודעת לקנות?” הגביר ניסה לומר שזה יפה, ור’ חיים השיב לו: “אז תתלה את זה על הקיר”. וכך עד שלא הוריד את הצמיד לא הרפה מרן.
כשיצאו מהחדר, הבינו מארחיו שכנראה לא יראו ממנו את התרומה שכה חשקו, אלא שאז הוא הפתיע אותם: “ראיתי שאתם הולכים לידי כל הזמן ונזהרים, אבל אין לכם אומץ לומר לי דברים, והנה הרב אמר לי את האמת בפנים, מה שהוא חושב. מכיוון שזה כל כך חשוב לרב, אני תורם את תרומתי, וכך הצליחו לשקם את אותה ישיבה שנקלעה למצב קשה”.
