Bקצרה עם אבריימי פרידמן

אבריימי פרידמן, בן 38, אב לתשעה, עובד סוציאלי המנהל את מרכז תכלת של עמותת 'בית חם' בחיפה. מדריך סטודנטים, מרצה ומנחה סדנאות בארגון ג'וינט ישראל, בתחומי כישורי חיים וזהות יהודית. נולד בחיפה ומתגורר כיום באלעד, אך את מרבית שעות היום מעביר במרכז 'תכלת' בחיפה. החלום שלו: לכתוב ספר שיעסוק בפסיכולוגיה יהודית מתוך עולם החסידות.

המקום האהוב עליי בחיפה?

הבית של סבתי, הסבתא שכטר ברחוב השילוח 12

בן אדם שאני מעריך
הרב שמואל מונק מי שהקים את עמותת בית חם, אגב גם הוא יליד חיפה נכדו של הרב קליין ז”ל מרבני העיר חיפה, הוא אדם שמתמסר לכל יהודי באשר הוא מתוך ענווה ושפלות שקשה למצוא בזמנינו, למדתי ממנו רבות על פתיחות וסקרנות לפגוש את האחר, על היכולת לראות בתוך כל אחד את האור והייחודיות.

משהו שלא יודעים עליי
כילד ומתבגר חלמתי לעסוק בקירוב וחזרה בתשובה.

דמות חיפאית שאני מעריך

כילד, אחד הדמויות שעיצב את דמותי בתחום העשייה והנתינה היה הרב אברהם יהודה רוט ע”ה (קראנו לו אז אדון רוט). מי שהקים את ארגון ‘אחיסמך’ והתמסר לכל החולים באזור.  הוא גייס אותי כילד לעשייה שלו, שם התנדבתי לראשונה וארגנתי את המקהלה בערבי חגים.

אני גר בחיפה מגיל
נולדתי בחיפה היום אני גר באלעד ומבלה את רוב שעות היום בחיפה.

איך הגעתי לחיפה
אימי ילידת חיפה סבא שלי הרב בן ציון שכטר ע”ה גם נולד בחיפה, כשהייתי בן 14 הורי עזבו את העיר לירושלים והיום זכיתי לחזור לעבוד בחיפה עיר הולדתי.

הייתי משנה בחיפה

את הצפיפות של הדר, זה לא מתכתב עם המרחבים והנופים מסביב

לעולם לא הייתי משנה בחיפה
הים המיוחד והמרגיע. בעיני זה חלק בלתי נפרד ממה שמייחד את העיר.

חסר לי בעיר
גשרים וחיבורים לקהלים שעדיין לא שומרים תורה ומצוות, אני חש את הזרות והניתוק. לדעתי זה יכול להראות שונה בעיר מעורבת. אני מקווה לגשרים וחיבורים בין כלל אוכלוסיות העיר.

בשבת אני מתפלל בבית כנסת
כשאני שובת בחיפה אני חוזר לשורשים ומתפלל בביהמ”ד הגדול “סערט ויזניץ” שם נולדתי וגדלתי

אם אשב לשיחה עם ראש העיר אגיד לה ש…

אני מצפה לשיפור וחיזוק של מערכת הרווחה בכל מה שקשור למגזר החרדי, החל מקליטת צוות מהמגזר שלנו ופתיחת תוכניות ייעודיות למגזר,  ועד הגדלת תקציבים. כמו”כ צריך לפתור את מצוקת החניה בהדר.

מה משך אותך ללמוד עבודה סוציאלית?
מגיל צעיר הבנתי שהסיפוק שלי הוא מעשייה ועבודה עם אנשים, תמיד התחברתי לאחר, לזקנים, לשונים או לחלשים, כשהתבגרתי זיהיתי את יכולת ההשפעה שיש בי על הסביבה, בהשגחה פרטית הגעתי לעבוד בעמותת ‘בית חם’ שם כבר הבנתי שזה הייעוד שלי, כשהתלבטתי לגבי הלימודים באקדמיה מי שדחף ועודד היה האדמו”ר מסערט ויזניץ זצ”ל שאמר לי “אתה הרי צריך דיפלומה לעשיה החשובה שלך”.

למה תכלת?
במשך שנים עבדתי עם אוכלוסיות קשות ומורכבות בתחום בריאות הנפש, כשהגיעה ההצעה להקים שירות חדש בדגש על בני המשפחה והקהילה הרחבה, הבנתי שזה הזמן לשינוי מרענן ולהביא את הבשורה גם לקהילה. במרכז ‘תכלת’ אנחנו מעניקים מעטפת לכל בני המשפחה, המספק מידע, ליווי, יעוץ ותמיכה המאפשר למשפחה לצמוח מתוך המשבר.

אני מאמין שתהליך איכותי חייב להיות בשיתוף פעולה מלא של הסביבה. אני רואה חשיבות גדולה בהרחבת השירותים בתחום הנפש בעיר. אנחנו עומדים להביא לחיפה את כל הידע והעשייה שלנו שכבר קיימים ברוב הריכוזים החרדיים. את החזרה לחיפה ואת ההזדמנות לתרום לאוכלוסייה מהידע והניסיון שלי ושל עמותת בית חם ראיתי כסגירת מעגל שההשגחה העליונה זימנה לי.

ולמה תכלת לתושבים? כי בשע”ט הם זוכים לשירות מקצועי שלא היה כדוגמתו עד היום וללא כל עלות

לוקח את העבודה גם הבייתה?

עבורי זה בלתי אפשרי להתנתק לגמרי, בסוף אנחנו בני אדם והדברים שאנחנו פוגשים נוגעים לנו בלב אבל האתגר הוא לעשות הפרדה ולנהל את עצמינו. אני כן מביא את התובנות והלמידה שלי מהתמודדות של המשפחות לבית מתוך אמונה שמה שאני פוגש, בא גם ללמד ולקדם אצלי דברים.

התוצאות לפיגועים האחרונים והאירועים הביטחוניים מורגשים אצלכם בעבודה?

היה לי את הזכות לפני כעשור להקים ולנהל את הקווי יעוץ ותמיכה של בית חם שהיום מונה כ-120 אנשי מקצוע שמתנדבים לענות לשיחות טלפניות כל שעות היום, ובמיוחד בשעות משבר או מצוקה. כמובן שגויסתי לסייע בקו בתקופה האחרונה סביב הפיגועים, ולא רק כתושב אלעד. בחיפה אני שומע היום לא מעט את הקשיים הרגשיים והנפשיים שאסון מירון הציף, ואני צופה שגם המצב הביטחוני המעורער שלנו משפיע במוקדם ובמאוחר על רובנו. בזמנים כאלה חשוב שיהיה מענה זמין למצוקות של הציבור. אנחנו חיים באזור מתוח ומאתגר מכל הבחינות, השנה האחרונה גרמה לי בימים האחרונים לבחון אפשריות של התמקצעות בתחום הטיפול בתוך מצבי טראומה ודחק.

משהו השתנה אצל הציבור החרדי בכל הקשור למתמודדי נפש?

בית חם בהובלתו של המנכ”ל  הרב אריה מונק, עשה מהפך של ממש במגזר החרדי בכל מה שקשור לתחום בריאות הנפש, אני זוכר כשהוקמה בעמותה המרפאה הראשונה באזור המרכז אמרו לנו שהיא תעמוד ריקה. היום לאחר הגדלה משמעותית של כל האגפים אנשים נאלצים להמתין בתור, היום מותר לדבר על נושאים מתחום בריאות הנפש ואפילו לכתוב טורים בעיתונות – דבר שלא היה ברור בכלל בעבר, עדיין יש עבודה רבה בטיפול מקצועי ומוקדם ובעיקר במודעות ומניעה.

בחיפה יש לנו עוד עבודה לעשות בכל הקשור לפתיחות והבנה של תחום בריאות הנפש. חשוב להעלות את המודעות לנושאים שקשורים בנפש. גם הסטיגמה בעיר מאוד קשה אני ממש חווה את מה שהרגשתי לפני 15 שנים באזור המרכז, כואב לי שאנשים מחיפה והסביבה נאלצים לנסוע עד המרכז כל שבוע לטיפול רגשי, ופעמים רבות עוד לאנשי טיפול ללא הסמכה והדרכה מקצועי. בקרוב נפתח מרפאה גם בחיפה.

מה השאיפות שלך?

עד היום זכינו להעניק מענה למאות משפחות מחיפה והסביבה, התקיימו מגוון סדנאות, הרצאות, ימי עיון, קורסי קש”ת העוסקים בתקשורת במשפחה ואף כנס נשים. הפעילויות מותאמת למגזר ונוגעת בנושאים מגוונים ומעוברים ע”י אנשי צוות המרכז כולם עובדים מקצועיים עובדים סוציאליים, תרפיסטים ומטפלים.

השאיפה היא להמשיך ולהרחיב את העשייה ולהוביל מענה מקצועי לרמת המצוקה הגבוהה של המשפחות הן במובן הרגשי  והן בהיבטים פרקטיים, הנגשה וליווי במימוש זכויות, בקרוב אנחנו פותחים קבוצות תמיכה בהפרדה שילוו את בני המשפחה.

אני חותר לפניה רחבה ולקשר עם כל חלקי הקהילה החרדית באזור הצפון במטרה לצמצם סטיגמה והסתרה ולפתח מענים נרחבים בכל תחומי הטיפול ויצירת אירועי הסברה לכלל הקהילה, לרבני הקהילות, לאנשי חינוך. בקרוב נפתח שלוחה למרכז תכלת בעיר צפת. החלום הוא לעסוק בבריאות הנפש ולא בחולי הנפש.

מרחבי האתר
דילוג לתוכן